ביקורת האיכות הוא תהליך שמצוי בבסיסו של כל מעשה שמתבצע ע"י ארגון : מדיני, כלכלי, בטחוני, מסחרי ועוד. הנחת העבודה העומדת מאחורי בקרת האיכות גורסת שכל אורגן ברמה זו או אחרת, מחויב בבקרה, בלתי תלויה, שכן בלעדיה יתרחשו תקלות וירמו כשלים שמקורם בטבע הארגון והאדם.
כשדנים במערך ביטחוני, האמון על חייהם של אנשים רבים ועל מידע בטחוני ו/או מסחרי בעל ערך רב , נוצר צורך הולך וגדל בקיום וניהול מערך ביקורת מיומן ומקצועי. נראה כי על אנשי הבקרה והביקורת לטפל בשלשה נושאים עיקריים:
1. רמתם המקצועית של העובדים.
2. האם הנהלים וההנחיות תואמים את האיום והסיכון כאחד.
3. האם הנהלים רלבנטיים בהתייחס לתנאי העבודה, התהליכים התפעוליים והמסחריים
וכד'.
ככלל קיימות שתי שיטות עיקריות לביצוע הביקורת:
1. בחינה גלויה ומתוכננת מראש של כל מערכים וזאת תוך בדיקת שלש הנקודות שצוינו
לעיל.
2. בחינה סמויה, באמצעות מתרגלים, של המערך הבטחוני בכלל והעובד המתורגל בפרט.
שתי השיטות לעיל הכרחיות לביצוע במחזור ביקורות קלנדרי, שכן בעוד שהראשון מבקר את המערכת כולה,איכותה,אופן ניהולה, עוצמת מנהליה ועוד, הרי ביקורת באמצעות תרגיל פתע מתמקדת בעיקר בעובד ו/או את בקבוצת העובדים המצויה בזמן התרגיל במשמרת. למיטב שיפוטינו ומניסיון רב בשנים במערכי בקרה וביקרות חייב להתקיים קשר גורדי בין שתי השיטות דלעיל שכן ויתור ו/או העדפת שיטה אחת על רעותה יפגעו הן בממצאים והן באיכות תמונת המצב שצפה בשלבי הביקורת.
יש הגורסים כי עיקר העשייה היא הביקורת וכל הנושאים הנלווים הינם שוליים ופחות רלבנטיים. אם כן טעות בידם שכן הסטטיסטיקה המקובלת היא שרק כ-50 אחוז ממצאי הביקורת מטופלים כיאות. החלק האחר ניזנח ו/או מטופל באיחור ניכר מסיבות שונות ומשונות.
על מנת להפוך את הביקורת, בשני אופניה, לכלי עבודה רלבנטי ראוי לקיים מערך תומך שיפעל עפ"י המודל הבא:
1. העלאת ממצאי הדוח על הכתב ושיגורו לגורמים הרלבנטיים.
2. קבלת התייחסות מדרגי השטח לממצאי הדוח.
3. התייחסות מקצועית של דרג מקבלי ההחלטות וזאת בליווי לוז לתיקון הליקויים.
4. קיום דיונים קונספטואליים במידה והביקורת מעלה בעיות ברגולציה ו/או נהלים שאינם
עומדים בקריטריונים מבצעיים מקובלים.
יודגש כי לאופן הטיפול בממצאי הדוח חשיבות עליונה. ניתן,בקלות יחסית, להפוך את האמור בדוח לזירת התגוששות בין המבקר למבוקר. ארגון מקצועי , בעל ערכי עבודה גבוהים, ימנע זאת בתוקף. ניתן וצריך להתווכח על הממצאים ברם יש לעשות מאמץ עליון שהמקצועי לא יהפוך לאישי וחוזר חלילה.
לסיום יודגש כי התהליך המשמעתי, במידה ונדרשים לכך, אינו בסיס הביקורת. קרה לא אחת שהדרג הניהולי הסתפק בהליך זה ברם לא טיפל בכל ממצאי הדוח. הארגון חייב לכרות על דיגלו כי הביקורת עוסקת בהעלאת הממצאים ותפקידה לוודא גם ניהול נכון של הלקחים.
