כשדנים במערך ביטחוני, האמון על חייהם של אנשים רבים ועל מידע בטחוני ו/או מסחרי בעל ערך רב , נוצר צורך הולך וגדל בקיום וניהול מערך ביקורת מיומן ומקצועי. נראה כי על אנשי הבקרה והביקורת לטפל בשלשה נושאים עיקריים:

            1. רמתם המקצועית של העובדים.

            2. האם הנהלים וההנחיות תואמים את האיום והסיכון כאחד.

            3. האם הנהלים רלבנטיים בהתייחס לתנאי העבודה, התהליכים התפעוליים והמסחריים 

                וכד'.

ככלל קיימות שתי  שיטות עיקריות לביצוע הביקורת:

           1. בחינה גלויה ומתוכננת מראש של כל מערכים וזאת תוך בדיקת שלש הנקודות שצוינו 

               לעיל.

           2. בחינה סמויה, באמצעות מתרגלים, של המערך הבטחוני בכלל והעובד המתורגל בפרט.

שתי השיטות לעיל הכרחיות לביצוע במחזור ביקורות קלנדרי, שכן בעוד שהראשון מבקר את המערכת כולה,איכותה,אופן ניהולה, עוצמת מנהליה ועוד, הרי ביקורת באמצעות תרגיל פתע מתמקדת בעיקר בעובד ו/או את בקבוצת העובדים המצויה בזמן התרגיל במשמרת. למיטב שיפוטינו ומניסיון רב בשנים במערכי בקרה וביקרות חייב להתקיים קשר גורדי בין שתי השיטות דלעיל שכן ויתור ו/או העדפת שיטה אחת על רעותה יפגעו הן בממצאים והן באיכות תמונת המצב שצפה בשלבי הביקורת.

יש הגורסים כי עיקר העשייה היא הביקורת וכל הנושאים הנלווים הינם שוליים ופחות רלבנטיים. אם כן טעות בידם שכן הסטטיסטיקה המקובלת היא שרק כ-50 אחוז ממצאי הביקורת מטופלים כיאות. החלק האחר ניזנח ו/או מטופל באיחור ניכר מסיבות שונות ומשונות. 

על מנת להפוך את הביקורת, בשני אופניה, לכלי עבודה רלבנטי ראוי לקיים מערך תומך שיפעל עפ"י המודל הבא:        

          1. העלאת ממצאי הדוח על הכתב ושיגורו לגורמים הרלבנטיים.

          2.  קבלת התייחסות מדרגי השטח לממצאי הדוח.

          3. התייחסות מקצועית של דרג מקבלי ההחלטות וזאת בליווי לוז לתיקון הליקויים.

          4. קיום דיונים קונספטואליים במידה והביקורת מעלה בעיות ברגולציה ו/או נהלים שאינם

                  עומדים בקריטריונים מבצעיים מקובלים.  

יודגש כי לאופן הטיפול בממצאי הדוח חשיבות עליונה. ניתן,בקלות יחסית, להפוך את האמור בדוח לזירת התגוששות בין המבקר למבוקר. ארגון מקצועי , בעל ערכי עבודה גבוהים, ימנע זאת בתוקף. ניתן וצריך להתווכח על הממצאים ברם יש לעשות מאמץ עליון שהמקצועי לא יהפוך לאישי וחוזר חלילה.

לסיום יודגש כי התהליך המשמעתי, במידה ונדרשים לכך, אינו בסיס הביקורת. קרה לא אחת שהדרג הניהולי הסתפק בהליך זה ברם לא טיפל בכל ממצאי הדוח. הארגון חייב לכרות על דיגלו   כי הביקורת עוסקת בהעלאת הממצאים ותפקידה לוודא גם ניהול נכון של הלקחים.   

The post בקרת איכות מבצעית במערכים ביטחוניים appeared first on Shafran.

שמו המלא של הציור "המיליציה של קפטן פרנס באנינג קוך" ובו מתוארת פלוגה 13 של המשמר העירוני בפיקודו של קפטן קוך (לבוש בשחור ואדום) וסגנו וילם ואן רויטנבורך.

הציור היה שונה מציורי המיליציה שהיו מקובלים באותה עת באמסטרדם – בה כל חברי המיליציה ישבו או עמדו בשורה וניתן היה לראות את פני כולם. רמבנרדט צייר תמונה בה יש תנועה רבה, וחלק מחברי המיליציה אף מוסתרים, דבר שגרם להם עוגמת נפש והביא לתליית התמונה בארמון העירייה של אמסטרדם. 

תושבי העיר שבתמונה, מיוצגים גם ע"י ילדה בשמלה צהובה, מריעים לחברי המשמר בעת יציאת להגן על העיר.

נוכחותם של תושבי העיר מעידה שאין מדובר על לוחמים שיצאו להגן על העיר מפני אויב זר. נראה כי אירועים פליליים היו המניע להקמתה של מליצית באנינג קוך.

באנגלית נקרא הציור  night watch  ובלא מעט מאמרים בלועזית מכונים אנשי המיליציה כ- . Security guards

מסתבר שהצורך להגן על תושבי העיר אינה תופעה ייחודית שמקורה בשלהי המאה ה-20. סוגיות הקשורות ב-safe city או בלשוננו " עיר בטוחה או "עיר ללא אלימות" טרדה את מוחם של פרנסי הערים הגדולות ותושביהן כבר בתחילתה של העת החדשה . יתרה מכך ההתנדבות של חברי המיליציה להגן על העיר אפשר ומעידה על תופעה המוכרת מימינו שכוחות הביטחון המקומיים לא יכלו, מסיבות אלו ואחרות, לספק את שירות הגנת האזרח וקבוצות מקרה האוכלוסייה התאגדו במטרה לבצע זאת המקומם.

נראה כי המתודולוגיה של רמברנדט בתכנון ציורו עסקה בהדגשת התנועה המבצעית של הכח  ולא להסתפק בתמונה קבוצתית המציגה את חבריה.

אם כך, מסתבר כי תופעת ההתמודדות עם סוגיות הקשורות באבטחת הציבור איננה תופעה חדשה. לאורך שנים רבות המשטרה וגורמי האכיפה הממוסדים היוו את המנגנון השלטוני לשמירה על ביטחונו של האזרח. כניסתו של הטרור למקבץ האיומים על תושבי המדינה בכלל והערים בפרט, יצר פער ביכולות המענה שכן המשטרות , שמבוססות על דיסציפלינה שמתמודדת עם פשיעה וסדר ציבורי, לא היו מסוגלות לספק את המענה האבטחתי , וזאת בגין היעדר ידע ותפיסה אבטחתית וביטחונית מתכללת. הצורך לספק מענים מהירים ואפקטיביים הביא את הקברניטים לעשות שימוש בחברות פרטיות שהורכבו מאנשי צבא ומשטרה שפרשו משהשירות. אלו , יהיו מוכשרים ככל שיהיו, הביאו ניסיון מתחומים משיקים ברם לא כאלה המתאימים להתמודדות עם שלל האתגרים שמרכיבים את דיסציפלינת אבטחת הציבור.זו מורכבת ממספר רב של סוגיות אזרחיות,משפטיות וערכיות השונות במהותן מאלו הצבאיות והמשטרתיות.

ההבנה כי האבטחה היא דיסציפלינה ייחודית שאינה דומה לחברותיה הביטחוניות האחרות וההכרה כי ראוי להתחיל ולמקצע את העוסקים בתחומי בטחון הציבור משלל האיומים המסכנים את חירותם ורכושם, הביאה אנשי אבטחה ותיקים לנסות ולהתמודד עם הבעיה . הוקם צוות שמנסה למסד את מקצוע האבטחה ולהביאו למצב שבו רק אנשי מקצוע , עם ניסיון אבטחתי מוכח בשלל הסוגיות המרכיבות של מקצוע ההגנה על הביטחון הלאומי בכלל ובטחון הציבור בפרט, יוכלו לעסוק בייעוץ,תכנון,ליווי של מערכים אבטחתיים.

הצוות מורכב מאנשי אבטחה ומיועצים וותיקים ומטרתו לקבוע " תו תקן" מקצועי לעוסקים בתחום. 

מן הסתם מי שרואה עצמו כבעל דעה בנושא ו/או מעוניין להביא בפני הוועדה את תובנותיו, יותר ממוזמן לעשות כן.

אני בטוח שלא רחוק היום בו  דיסציפלינת האבטחה תורכב מאנשי מקצוע מהמעלה הראשונה בדיוק כמו אלו המרכיבים את הצבא , המשטרה וכוחות הביטחון. 

The post אומנות ואבטחה ומה שביניהם appeared first on Shafran.

שאלת שילוב האבטחה במשימות הקורונה (מבלי להיכנס לעניין הסמכות) היא שאלה חשובה משום שברור כי בעת מילוי המשימות הכרוכות בקורונה, אין צוות האבטחה מתרכז במשימות האבטחה שעיקרן איתור החריג והטיפול בו. אך להבנתנו, אין בדבר זה בלבד בכדי להתנער מקבלת האחריות.

נזכיר כי עיקר העיסוק באבטחה הינו ניהול הסיכון ולשם כך שמים על המאזניים שלושה מרכיבים עיקריים, התקציב, התפעול והאיום. בהסתכלות על איום הקורונה ומשמעויותיו הרי ברור כי רמת הסיכון גבוהה מאוד וההשפעה על התפעול קריטית. היות ומרבית הארגונים ספגו האטה כלכלית משמעותית, נושא התקציב מקבל משנה תוקף ומכאן ראוי שנשאל את עצמנו אם יש להשית עליוית נוספות על הארגון בהוספת כח אדם לביצוע משימות הקורונה או, לנסות ולהשתמש במשאבים הקיימים באופן מושכל ואופטימלי.

ראוי לה לאבטחה שתתהדר ביכולת להשתלב בתפעול השוטף של הארגון ותאפשר אותו ולכן בניתוח הדברים האמורים יש לנקוט בגישה בוגרת ואחראית של "איך כן".

לביצוע המשימה, בראש ובראשונה יש לדאוג לבריאות צוות האבטחה. מעבר להיבט החשוב של הבריאות האישית, ההבנה שמשימות האבטחה אינן יכולות להתבצע מרחוק מחייבת מתן מענה הגנתי מלא לצוות וזאת ע"פ הנחיות משרד הבריאות (זאת בנוסף להתארגנות להפרדה בין עובדי המשמרות).
בנוסף, בשל הצורך לאפשר לצוות האבטחה להתרכז במשימות האבטחה מצד אחד ולצמצם את המגע הישיר עם באי המתקן מצד שני, יש לעשות שימוש בטכנולוגיות המאפשרות בדיקות חום אוטמטיות ומתן התראה בחריגה, בדומה לכל מערכת התראה אחרת מעולם האבטחה, הטיפול אם כך, יהייה רק בהתקבל התראה ולא גורף. גם נושא הרישום והצהרת הבריאות רצוי וייעשה דרך אפליקציה כזו או אחרת עוד בטרם נכנסים למתקני הארגון.

לסיכום, נאמר רבות כי בזמנים קשים נדרשות החלטות קשות ומורכבות ונדרשת הרתמות כלל הגורמים למאמץ, כולל של צוות האבטחה. בשקלול הנסיבות והמשמעויות הנגזרות מכך, אנחנו בדיעה שצוות האבטחה צריך להרים את הכפפה תוך שמירה על בריאותו, צמצום המגע הישיר ושילוב טכנולוגיות שיאפשרו בדיקה אוטומטית ויאפשרו לצוות האבטחה התמקדות בחריג ולא במדידת חום ידנית, למשל.

The post שילוב האבטחה בעידן הקורונה appeared first on Shafran.